תוכן עניינים:

מחלת כליות (מולדת) אצל כלבים
מחלת כליות (מולדת) אצל כלבים

וִידֵאוֹ: מחלת כליות (מולדת) אצל כלבים

וִידֵאוֹ: מחלת כליות (מולדת) אצל כלבים
וִידֵאוֹ: מחלת כליות כרונית: תסמינים ודרכי אבחון 2024, דֵצֶמבֶּר
Anonim

מחלות כליה מולדות והתפתחותיות אצל כלבים

מחלות כליות מולדות (קיימות בלידה) והתפתחות הן קבוצה של מחלות בהן הכליה עשויה להיות חריגה במראה שלה, או להיות חריגה ביכולתה לתפקד כרגיל, או שתיהן. מחלות אלו נובעות מבעיות תורשתיות או גנטיות או מתהליכי מחלה המשפיעים על התפתחות וצמיחת הכליה לפני הלידה או מעט אחריה. מרבית החולים בגיל פחות מחמש בעת האבחון.

תסמינים וסוגים

תסמינים:

  • חוסר תיאבון
  • חוסר אנרגיה
  • שתן מוגזם
  • צמא מוגזם
  • ירידה במשקל
  • הֲקָאָה
  • הגדלת הבטן
  • שתן מדמם
  • כאבי בטן
  • הצטברות נוזלים מתחת לעור

סוגים:

  • כשל ביצירת כליות (אגנזה של הכליה)
  • היעדר מוחלט של אחת הכליות או שתיהן
  • התפתחות כליה לא תקינה (דיספלזיה כלייתית)
  • עקירה של כליה אחת או שתיהן (אקטופיה כלייתית)
  • גלומרולופתיה (מחלה בקבוצת כלי הדם הקטנים ביחידה התפקודית של הכליה)
  • מחלת כליות הכרוכה בצינורות ובמרחבי הרקמות (נפרופתיה טובולואינטרסטריאלית)
  • מחלת כליה פוליציסטית, המאופיינת ביצירת ציסטות מרובות בגודל משתנה ברחבי רקמת הכליה
  • התרחבות כלי דם קטנים בכליה (Telangiectasia הכליה), המאופיינת במומים מרובים בכלי הדם הקשורים לכליות ולאיברים אחרים
  • עמילואידוזיס של הכליה, הוא קבוצת מצבים של גורמים שונים בהם חלבונים (עמילואידים) שאינם מסיסים מופקדים מחוץ לתאים ברקמות ובאיברים שונים, תוך פגיעה בתפקודם הרגיל.
  • נפרובלסטומה (גידול בכליות מולד)
  • אדנוקרצינומה מולטיפוקלית כליה, סרטן כליה תורשתי בכלבים
  • תסמונת פאנקוני, חריגה תפקודית כללית הכוללת צינורות הכליה, המאופיינת בספיגה חוזרת לקויה
  • נוכחות של גלוקוז בשתן עקב מחלת כליות ראשונית (גלוקוזוריה כלייתית ראשונית)
  • ציסטינוריה, הפרשה מוגזמת של ציסטין (חומצת אמינו) לשתן
  • קסנטינוריה, הפרשה מוגזמת של קסנטין לשתן
  • Hyperuricuria, הפרשה מוגזמת של חומצת שתן, urate נתרן או אמוניום urate לתוך השתן
  • היפרוקסאלוריה ראשונית, הפרעה המאופיינת ברמות גבוהות לסירוגין של חומצה אוקסלית או אוקסלטים בשתן
  • סוכרת נפרוגנית מולדת אינסיפידוס, הפרעה ביכולת ריכוז הכליות, הנגרמת על ידי היענות מופחתת של הכליות להורמון אנטי-דיורטי, כך שנוצר שתן מוגזם.

גורם ל

  • תוֹרַשְׁתִי
  • גורמי זיהום עלולים לגרום לדיספלזיה כלייתית
  • זיהום בנגיף הרפס בכלבים
  • תגובה לתרופות מסוימות
  • גורמים תזונתיים

אִבחוּן

הווטרינר שלך יבצע בדיקה גופנית יסודית אצל כלבך, תוך התחשבות בהיסטוריית הרקע של הסימפטומים ובכל אירוע אפשרי שעלול היה להוביל למצב זה. יהיה עליך לתת היסטוריה יסודית של בריאות הכלב שלך, הופעת הסימפטומים וכל מידע על ההיסטוריה המשפחתית של הכלב שלך שאתה מכיר. הווטרינר שלך יורה על פרופיל כימי בדם, ספירת דם מלאה, לוח אלקטרוליטים ובדיקת שתן. צילומי רנטגן בבטן, אולטרסאונד בטן ואורוגרפיה מפרישה (צילום רנטגן של חיית המחמד שלך במתן שתן) יבוצעו על מנת לזהות ולאפיין את מחלת הכליה בה כלבך סובל. ישנן כמה בדיקות גנטיות ישירות הזמינות לאיתור מוטציות גנטיות ספציפיות הקשורות לציסטינוריה משפחתית בכלבי ניופאונדלנד.

יַחַס

הטיפול בחולים הסובלים מהפרעות בכליות הוא לרוב תומך או סימפטומטי. ללא השתלת כליה, אין תרופה למחלות כליה התפתחותיות או מולדות. יש לעבור לכלבים עם לחץ דם גבוה לתזונה דלת מלח, ולכלבים עם אי ספיקת כליות כרונית יש להגביל את הזרחן ולהגביל את צריכת החלבון שלהם באופן מתון.

חיים וניהול

הווטרינר שלך יקבע פגישות מעקב עבור הכלב שלך כדי לעקוב אחר התקדמות מחלת הכליה. אין לגדל בעלי חיים עם מחלת כליות התפתחותית או מולדת; מומלץ מאוד לסרס בתנאים אלה.

מוּמלָץ: