המתת חסד בנוחות: נושא חם דו ג'ור
המתת חסד בנוחות: נושא חם דו ג'ור

וִידֵאוֹ: המתת חסד בנוחות: נושא חם דו ג'ור

וִידֵאוֹ: המתת חסד בנוחות: נושא חם דו ג'ור
וִידֵאוֹ: קצרים-המתת חסד 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

זה צריך להיות אוקסימורון אבל לצערי זה לא. לא, לפחות, במציאות הרפואה הווטרינרית של ימינו. "המתת חסד בנוחות" הוא המונח בו אנו משתמשים לתיאור המתת חסד של חיית מחמד בריאה שבעליה מעוניין להרדים אותו מסיבות אישיות.

המתת חסד בנוחות חלה בעיקר על המקרים שבהם בעלים מציג את עצמו / ה באימון שלכם ונותן תירוץ קלוש לרצונו שהחיית המחמד שלו תחסול. השורות הנפוצות ביותר?

  1. אני זז ואני לא יכול לקחת אותה איתי.
  2. הוא גדול מדי כך שאשתי כבר לא רוצה אותו.
  3. יש לנו רהיטים חדשים.
  4. איבדתי את העבודה ואני לא יכול להרשות לעצמי להשאיר אותו.
  5. זה חיית המחמד שלי ויש לי זכות לחסל אותו, נכון?

בעוד שחלק מהסיבות הללו עשויות להיות קשורות להתנהגותו של חיית המחמד (כגון טופר רהיטים), אך כולם תירוצים חלשים למדי, במיוחד אם הם יעמדו בקריטריונים השונים כדי להתייחס למתת חסד נוח ברור: לא נעשה שום ניסיון להכניס חיית מחמד זו בית אחר.

מה שבטוח, ישנם מקרים בהם מצבו הרגשי של הבעלים ואופי המצב משתלבים בצורה כזו שנראה סביר שהמתת חסד אינה אלא נוחה לאדם. ובכל זאת, אם אין לי מערכת יחסים קיימת עם הפרט כמעט תמיד אשלל מהבקשה.

זה אולי נראה אכזרי (במיוחד כשמישהו בוכה מולך), אבל איך אדע שהאדם הזה הוא באמת בעלים וגם צד אחראי בלבד? גם אם זה סיפור אמין (אמא שלי נפטרה ועזבה אותם ועברו כבר ארבעה חודשים ולא הצלחתי למצוא להם בתים …) כשזה מגיע להחלטת חיים או מוות של חיה בריאה שאני יכולה '. לא לקחת שום סיכוי. אני צריך הוכחות. תעודת פטירה, מישהו? זו נסיבה מאוד מיוחדת שתאלץ אותי להרדים בעלי חיים בריאים.

סוגיית המתת חסד בנוחות מעלה לאחרונה האקלות בקרב וטרינרים ברחבי ארה ב (דבר שקראנו עליו במאמרי המערכת של פרסומי הסחר ובמכתבים לעורך). הנושא מציב את אלה שאינם מוכנים לבצע המתת חסד בנוחות בשום פנים ואופן כנגד מי שמאמין שאם זה חוקי אז חובתנו ואם לא, הבחור הבא ברחוב יעשה זאת. רובנו נופלים ממש בין שני אלה.

נראה לי ברור מאליו מדוע הנושא הזה רק עושה עכשיו רעש במקצוע שלנו. עד לאחרונה (בעשר או עשרים השנים האחרונות לערך), אף מונח לא הבדיל סוג אחד של המתת חסד מאחר. המתת חסד תמיד הסתכמה בדבר אחרון אחד וזה לא נחשב כמקומנו לשפוט את הלקוחות שלנו או לבדוק את המניעים שלהם (אם מר סמית 'רוצה להניח את כלב הכלב הזקן שלו מי אני שאגיד לו אחרת?).

מכיוון שתפקידם של חיות המחמד בחיינו עבר מרכוש למשפחה (אם לא באופן חוקי אז לפחות מבחינת האופן שבו אנו מטפלים בהם), יחד עם ההשפעה ההולכת וגוברת של זכויות בעלי החיים המיינסטרים במקצוענו, יותר וטרינרים לוקחים חזק לעמוד כנגד מה שאנחנו תופסים כטיפול לא אנושי או לא מוסרי.

כצפוי, סכסוך זה מסתכם במאבק נוסף בין המשמר השמרני, הוותיק, בעל בעלי הנוהגים הנוהגים נגד הטיפוסים הצעירים, החזקים פחות, האידיאליים יותר בקרבנו. המלחמה מתנהלת בחזיתות רבות, ביניהן המתת חסד היא רק הקשר החדש ביותר לסכסוך.

אני יודע מה אתה חושב, קוראי היקרים. מה יכול להעפיל כסיבה שניתנה להגנה על המתת חסד של חיית מחמד בריאה? כיצד יכול מישהו (ובעיקר וטרינר!) להגן על הריגת בעלי חיים בריאים למען כדאיות?

התשובה היחידה שאקבל (מווטרינר אחר) היא: 1) שהחיה תהיה קשה מאוד למקומה בשל גילה, הצורך בטיפול מיוחד וכו 'ואף אחד לא בבית החולים (צוות, טכנאים וכו'). יודע על מיקום פוטנציאלי, יחד עם 2) הבעלים נוטה לעזאזל להוציא את חיית המחמד הזו מידיו היום, גם אם זה אומר לרדת בתור לכל וטרינר בעיר. אם הווטרינר חושב: עדיף עליי שאחיית המחמד הזו תשב בארגז או שתעקוב אחרי בעליו מבית חולים לבית חולים במשך כל היום, אז שיהיה. אני אקבל את הגישה של הווטרינר הזה כל עוד ברור שחשיבה והרגשה כלשהם נכנסו להחלטה.

באופן אישי, אני עדיין (כמעט תמיד) מסרב. אמנם הייתי מעדיף שאנשים אלה ייאלצו להעביר את חיות המחמד שלהם לשירותים הומאניים כדי שיוכלו להתמודד אי-נוחות עם מציאות החלטתם, אך לעולם לא הייתי מאחל לחלופה זו חיית מחמד. תמיד עדיף להיות מורדמים על ידי צוות פרטי של אנשים אכפתיים מאשר בהמוניהם בסביבת מקלט. איי - יש את ההתחככות בסירוב הנחרץ. גורלה האולטימטיבי של חיית המחמד הוא כזה שאיני מוכן להכיר כחלופה ראויה לגרסה העדינה שלי של המתת חסד. אז מה הווטרינר לעשות?

כאשר הבעיה הבסיסית היא בעיה של בורות, אנוכיות, ולעיתים קרובות מטומטמות צרופה, אילו כלי נשק, מעבר לשלילת שירותיך, עומד לרשות הווטרינר? כיצד נלחמים באויבים הנמצאים בכל מקום? אחרי הכל, זה עדיין חוקי להרדים את חיית המחמד שלך כרצונו - ולעולם לא יהיה חוקי להיות אידיוט.

לאחר שספגתי את הדוקרנים הנסחרים והוויכוחים המוצקים מדי פעם בהתלקחות המתח בין הווטרינרים לאחרונה הקשורים לנושא זה, אני חושב שמצאתי סוף סוף פיתרון חדש לדילמה שלי. אמנם אני עדיין אסרב להליך, אך אנצל כעת את ההזדמנות להעביר הרצאה קטנה. בעוד שאני, מטבעי, אני לא מתמודד, אני יכול להיות כשדוחפים אותי. כעת אני רואה בכל אחד מהמקרים הזדמנות נהדרת לתרגל שליטה בזעם הפנימי שלי למען מטרה גדולה. ולמרות שזה לא יכול לעזור לחיית המחמד שמולי, זה עשוי בהחלט לשפר את הדברים עבור חיית המחמד הבאה שאדם זה לוקח על עצמו (או, בתקווה, מסרב).

לפני שנה-שנתיים קיבלתי שיחת טלפון מווטרינר סמוך שהזהיר אותי כי אחד המקרים האלה בדרך להסתיים. היא סירבה ללקוח אך רצתה לוודא שאני מבינה את המצב, למקרה שהאדם יתאים את הטקטיקה כדי לעמוד ביעדיו בבית החולים הבא. חייכתי לעצמי כשאמרתי לה לא לדאוג. הייתה לי שליטה במצב טוב.

תמונה
תמונה

ד ר פאטי חולי

מוּמלָץ: