תוכן עניינים:

סימנים מוקדמים למחלת כליות כרונית אצל חתולים
סימנים מוקדמים למחלת כליות כרונית אצל חתולים

וִידֵאוֹ: סימנים מוקדמים למחלת כליות כרונית אצל חתולים

וִידֵאוֹ: סימנים מוקדמים למחלת כליות כרונית אצל חתולים
וִידֵאוֹ: מחלת כליות כרונית: תסמינים ודרכי אבחון 2024, דֵצֶמבֶּר
Anonim

מחלת כליות כרונית (CKD) היא גורם המוות העיקרי בחתולים מבוגרים. המצב הוא חתרני מכיוון שכאשר ניתן לבצע אבחנה, תפקוד הכליות כבר ירד לשני שליש עד שלושה רבעים ממה שנחשב לנורמלי.

בתחילה, הסימפטומים הם די קלים, אך ככל שעובר הזמן חתולים מושפעים מתייבשים, חומרי פסולת מטבוליים מצטברים בזרם הדם, מתפתחות חריגות אלקטרוליטים, לחץ הדם יכול לעלות לרמות מסוכנות וייצור כדוריות הדם האדומות מאט. כל זה גורם לשילוב כלשהו של צמא מוגבר והטלת שתן, תאונות שתן, תיאבון לקוי, עייפות, ירידה במשקל, התנהגות לא תקינה, הקאות, שלשולים או עצירות, ריח רע מהפה, פצעים בפה, חוסר יציבות ומעיל בעל מראה עכברי.

כניסה לטיפול כאשר חתול חולה זה בהחלט מועילה (ניתן לייצב ולתחזק מטופלים רבים באמצעות טיפול בנוזלים, תרופות ודיאטה מיוחדת), אך תמיד אבחנה וטיפול צריכים להיות מטרתנו. מה שאנחנו צריכים זו דרך קלה לקבוע אילו חתולים נוטים לפתח CKD.

מחקר שנערך לאחרונה בדק את רשומות הבריאות של 1, 230 חתולים שנראו על ידי וטרינרים ראשוניים בניסיון לזהות גורמי סיכון ל- CKD. התקווה היא שעם מודעות מוגברת לגורמי סיכון אלה, וטרינרים יכולים להמליץ על בדיקה נוספת לאותם אנשים שהכי ירוויחו מכך. המחקר מצא את הדברים הבאים:

גורמי סיכון ל- CKD אצל חתולים כללו מצב גוף דק, מחלת חניכיים קודמת או דלקת שלפוחית השתן [זיהום בשלפוחית השתן], הרדמה או התייבשות מתועדת בשנה הקודמת, היותו זכר מסורס (לעומת נקבה מעוקרת), וחי בכל מקום בארצות הברית למעט צְפוֹן מִזרָח.

ההבדל בכמות המשקל שאבד בין CKD לבין חתולי הביקורת שנכלל במחקר היה די מדהים. מצב גוף דק נצפה אצל 66.3% מהחתולים עם CKD, ואנשים אלה חוו ירידה חציונית במשקל של 10.8% במהלך 6-12 החודשים האחרונים. לשם השוואה, 38.4% מחתולי הביקורת זוהו כבעלי מצב גוף דק והירידה החציונית במשקל במהלך 6-12 החודשים שקדמו לקבוצה זו הייתה 2.1%.

מחברי המחקר מקפידים לומר כי יש לראות באסוציאציות אלה "אינדיקטורים פוטנציאליים להקל על זיהוי ואבחון מוקדם יותר של CKD ולא בהכרח כראיה לקשר גורם-גורם בין גורמי הסיכון ל- CKD אצל חתולים." לדוגמא, איננו יודעים האם "התייבשות מתועדת" פוגעת בכליות המובילות ל- CKD או אם לחתולים אלו יש CKD נכון לעכשיו לא מאובחן, מה שגורם להתייבשות.

אני יכול לראות שימוש בממצאים אלה כמעין רשימת ביקורת במהלך בחינות בריאות אצל חתולים מבוגרים - ככל שמסמנים יותר תיבות, כך גדל הצורך בבדיקה נוספת בצורת בדיקות כימיה בדם ובדיקת שתן. הטיפול אינו יכול לרפא CKD, אך הוא יכול להאט את התקדמות המחלה ולשפר מאוד את איכות החיים, וככל שהיא מתחילה מוקדם יותר, כך טוב יותר.

לסיום, אני רוצה להעלות פריט אחד שנעדר באופן בולט מרשימת הבדיקות שלנו - סוג הדיאטה. וטרינרים רבים וחובבי חתולים ממליצים על מזון משומר לחתולים, בין השאר בגלל השפעותיו המגוננות כביכול על הכליות (בשל תכולת המים הגבוהה שלו). עם זאת, מחקר זה מצא כי "חתולי המחקר עם תיעוד של האכלתם בקיבולים לא היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח CKD בהשוואה לאלו שהאכלו מזון רטוב." זו כמעט לא המילה האחרונה בעניין, אך היא אמורה להקל על דאגותיהם של הבעלים המאכילים מזון יבש לחתולים.

תמונה
תמונה

ד ר ג'ניפר קואטס

התייחסות

גורמי סיכון הקשורים להתפתחות מחלת כליות כרונית בחתולים הוערכו בבתי חולים וטרינריים ראשוניים. גרין JP, Lefebvre SL, Wang M, Yang M, Lund EM, DJ של פולזין. J Am Vet Med Assoc. 2014 1 בפברואר; 244 (3): 320-7.

מוּמלָץ: