סוסים מוקדמים אכלו פירות סקווישיים, לא דשא

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

וושינגטון - אבות קדומים של הסוס המודרני אכלו ככל הנראה פירות שלא דרשו טוחנות חדות כדי להיטחן, כך עולה ממחקר שנערך על מאובנים לשיניים של סוסים שראשיתה 55 מיליון שנה.

ככל שהתנאים הארציים התפתחו לאורך זמן, תזונת הסוסים התערבבה יותר ושיניהם נעשו קשוחות יותר ביכולתם ללעוס ולעכל עשבים שעשויים להיות מעורבבים אבק גס או אדמה, כך נכתב במחקר בכתב העת Science.

האבולוציה של שיניים טוחנות גדולות וחדות יותר עוקבת מקרוב אחר שינויים היסטוריים באקלים, אך עם פער גדול מספיק בין שינויים סביבתיים לשינויים דנטליים כדי להצביע על כך שסוסים רבים מתו בדרך, כך נכתב במחקר.

"מצאנו ששינויים אבולוציוניים באנטומיית השן פיגורו אחרי השינויים התזונתיים במיליון שנים ויותר", אמר המחבר המשותף מתיו מיילבשלר מהמכון הטכנולוגי בניו יורק.

"אחד היתרונות של לימוד יצורים נכחדים כמו סוסים פרהיסטוריים הוא שאנחנו יכולים להסתכל כיצד בעלי חיים הגיבו לסביבתם לאורך מיליוני שנים - דבר שביולוגים החוקרים מינים חיים אינם יכולים לעשות."

מילהבאכר ועמיתו ניקוס סולוניאס בחנו את השיניים המאובנות של 6,500 סוסים המייצגים 222 אוכלוסיות שונות של יותר מ -70 מיני סוסים נכחדים, והשוו את הנתונים לרישום שינויי האקלים בצפון אמריקה לאורך זמן.

באמצעות תהליך שנקרא "ניתוח שיני לבוש", הם הצליחו להסתכל על הבלאי בשיניים ולהעריך מה אכלו הסוסים.

"הסוסים הקדומים ביותר מלפני כ- 55.5 מיליון שנה היו בעלי שיניים טוחנות קצרות (ברכידונט) עם פסגות גזירה מפותחות, דבר המצביע על תזונה מפנקת (על בסיס פירות)", נכתב במחקר.

עם הזמן אדמות העשב הפכו לשולטות יותר ושיני סוס גדלו וגדלו עם קצוות חדים יותר.

"דפוסי הלבוש הגבוהים בשחיקה הדומים לאלה של סוסים וזברות מודרניים נמשכים בארבע עד חמש מיליון השנים האחרונות", נכתב במחקר.

המחקר מצביע על כך ששיניים גדולות ומפותחות יותר מעידות על יכולת הסתגלות גבוהה יותר וסבירות הישרדות גבוהה יותר.