חומרי הדברה 'פוגעים בדבורים' פוגעים גם באוכלוסיות הציפורים

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

פריז (AFP) - כבר קיים כי חשודים בהריגת דבורים, מה שמכונה חומרי הדברה "ניאוניים" משפיעים על אוכלוסיות ציפורים, אולי על ידי ביטול החרקים עליהם הם ניזונים, כך נכתב ביום רביעי בהולנדית.

העיתון החדש מגיע שבועות לאחר שפאנל בינלאומי של 29 מומחים מצא כי עופות, פרפרים, תולעים ודגים נפגעים מחומרי הדברה ניאוניקוטינואידים, אם כי פרטים על השפעה זו היו רישומים.

בחקר אזורים בהולנד שבהם היו מים עיליים בריכוזים גבוהים של כימיקל אחד כזה, imidacloprid, נמצא כי אוכלוסיית 15 מיני הציפורים נופלה ב -3.5% בשנה בהשוואה למקומות בהם רמת ההדברה הייתה נמוכה בהרבה.

הנפילה, שנמצאה במעקב בין השנים 2003 ל -2010, חפפה את השימוש הגובר ב- imidacloprid, ציין את המחקר שהוביל קספר הלמן מאוניברסיטת Radboud בנימיגן.

מורשה בהולנד בשנת 1994, השימוש השנתי בניאוניקוטינואיד זה גדל פי תשעה עד שנת 2004, על פי נתונים רשמיים. נמצא כי חלק גדול מהחומר הכימי רוסס בריכוזים מוגזמים.

על ידי מחיקת חרקים - מקור חיוני למזון בזמני הרבייה - זה השפיע על יכולת ההתרבות של הציפורים, הציעו המחברים, והזהירו כי לא ניתן לשלול גורמים אחרים.

תשעה מתוך 15 מיני הציפורים שעוקבים אחריהם הם בשרניים בלבד.

"חקיקה עתידית צריכה לקחת בחשבון את ההשפעות האפשריות המפלגות של ניאוניקוטינואידים על מערכות אקולוגיות."

ניאונים משמשים באופן נרחב כטיפול בזרעים לגידולי חקלאות. הם נועדו להיספג בשתיל הגדל ולהיות רעילים למערכת העצבים של מזיקים שפוזלים יבולים.

בתגובה שהעביר טבע, דייב גולסון, ביולוג מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה, אמר כי ניאוניקוטינואידים עשויים בהחלט להשפיע לטווח ארוך על אוכלוסיות החרקים.

לדבריו, רק כחמישה אחוזים מהחומר הפעיל של ההדברה נספג בפועל.

רוב השאר נכנסים לאדמה ולמי האדמה, שם הם יכולים להימשך חודשים ואף שנים - זה יכול לקחת יותר מ -1,000 יום עד לריכוזים לרדת בחצי.

כתוצאה מכך, הכימיקלים מצטברים עם הזמן אם מרססים שדות באופן עונתי או מדי שנה, לדבריו.

כימיקל עשוי להילקח גם על ידי שורשי משוכות וגידולי המשך ולשטוף אותו מאדמות לאגמים, תעלות ונהרות, שם הוא עלול להשפיע על חרקים ימיים, מזון לציפורים ולדגים, אמר גולסון.

הוא ראה תהליך דפיקה דומה לזה של DDT, הדברה ידועה לשמצה שנזקיה הסביבתיים עלו על הפרק בשנת 1962 בזכות תחקיריה של רחל קרסון "האביב השקט".

הוויכוח על ניאונים השתולל מאז סוף שנות התשעים, כאשר כוורנים צרפתים האשימו אותם בקריסת מושבות דבורי הדבש.

בשנת 2013 הכריזה הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) כי חומרי הדברה ניאוניים מהווים "סיכון לא מקובל" לדבורים.

לאחר מכן הצבעה האיחוד האירופי בעד הקפאה לשנתיים על השימוש בשלושה כימיקלים ניאוניים בשימוש נרחב בגידולים פורחים, אליהם מגיעים דבורים.

אך המדד אינו משפיע על שעורה וחיטה, ואינו מכסה חומרי הדברה המשמשים בגנים או בשטחים ציבוריים.

בחודש שעבר הורה הבית הלבן לסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) לבצע בדיקה משלה על השפעת הניאוניקוטינואידים על הדבורים.