תנינים ובאך: גפרור לא צפוי

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

המחלקה לביו-פסיכולוגיה ב- Ruhr-Universität Bochum (RUB) בגרמניה רק הוציאה הודעה לעיתונות שמטרתה לענות על מה שקורה במוח של תנין כשהוא שומע צלילים מורכבים.

המחקר, בראשותו של ד"ר פליקס שטרוקנס, היה הראשון שבדק זוחל קר בדם באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI). על פי ההודעה לעיתונות, "הם הצליחו לפיכך לקבוע שגירויים מורכבים גרמו לדפוסי הפעלה במוחו של התנין הדומים לאלה שבציפורים וביונקים - תובנה עמוקה באבולוציה."

תוך כדי סריקת מכשיר ה- MRI נחשפו תניני הנילוס לגירויים חזותיים ושמיעתיים, ופעילותם המוחית נמדדה. ההודעה לעיתונות מדווחת, "התוצאות הראו כי אזורי מוח נוספים מופעלים במהלך חשיפה לגירויים מורכבים כמו מוזיקה קלאסית, בניגוד לחשיפה לצלילים פשוטים."

הממצאים שלהם הם משמעותיים מכיוון שתנינים הם אחד המינים הקדומים ביותר עם חוליות ועברו מעט מאוד שינויים אבולוציוניים לאורך 200 מיליון שנה. משמעות הדבר היא כי זוחלים אלה מספקים למדענים קשר בין דינוזאורים למיני ציפורים. וכפי שנאמר בהודעה לעיתונות, "כתוצאה מכך, החוקרים מניחים כי מנגנוני עיבוד עצביים בסיסיים של גירויים חושיים נוצרו בשלב אבולוציוני מוקדם וכי ניתן לייחס אותם לאותם מקורות בכל בעלי החוליות."

כדי לערוך את הניסוי, היו סדרה של מכשולים שהם היו צריכים להתגבר עליהם. ראשית, היה צורך להתאים את מכונת ה- MRI לסריקת הפיזיולוגיה של תנין, שלקח זמן מה. החששות האמיתיים הגיעו כשהגיע הזמן לסרוק בפועל את התנינים.

על פי CNET, צוות המדענים לא יכול היה להרדים עמוק את תניני הנילוס מכיוון שזה יפריע לפעילות המוח שלהם. והם היו צריכים להיות זהירים, גם עם הקטנים יותר, מכיוון שהם עדיין יכולים להפעיל כוח רב בזנבותיהם ולסתותיהם. ד"ר סטרוקנס אמר ל- CNET, "למרבה המזל הם נשארו רגועים מאוד."

ד"ר סטרוקנס הסביר גם ל- CNET כי "הדבר יאפשר מחקרים עתידיים לחקור מינים רבים שטרם נחקרו בשיטה לא פולשנית זו."