מדוע וטרינריות נקבות מרוויחות פחות

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

בסדר, אני לא אתיימר להציע את הסיבות האלו כעובדות, אלא כרעיונות שנדונו במעגלים המקצועיים הווטרינריים. אני אזרוק גם כמה דעות משלי, מכיוון שאי אפשר לצפות שאשאיר את אלה לעצמי.

1-אנו גובים פחות עבור השירותים שלנו: בתיאוריה זו, החמלה הנשית שלנו היא האשמה. ככל הנראה החמלה הזו משתרעת על פני חיית המחמד אל תוך ספרי הכיס של הלקוחות. כביכול, אנו הנשים חשות אשמה גובות כל כך הרבה כשאנחנו יודעים כמה קשה להסתדר.

למרבה הצער, אני מסכים עם זה. אני רואה נשים וטרינריות עושות זאת כל הזמן ואילו רוב הגברים שאני מכיר נוקטים קו קשה ורציונלי יותר בכל הנוגע לחיוב לקוחות. והטבע האמפתי שלנו (כמו שאני שונא את תפיסת האישה הזו) יכול להיות שקשור לזה. אחרי הכל, קל להכניס את עצמך לנעלי מישהו אחר כששניכם סובלים מאותה בעיה.

למרבה הצער, הקושי הכלכלי שמאפשר אמפתיה זו הוא גם המקיים אותה. כל מי שגובה פחות עבור השירותים שלהם מכיוון שהוא יודע איך זה מרגיש שמאספים אותו במזומן, מבטיח שימשיך להרגיש ככה; מעגל קסמים, אכן.

2-אנחנו עובדים פחות שעות: זה נכון. אנו נוטים הרבה יותר לעבוד במשרה חלקית כאשר אנו מגדלים את משפחותינו. זה אומר שאנחנו צפויים לקבל פחות שכר עבור הנוחות של עבודה שלושים שעות במקום חמישים כל כך הרבה וטרינרים אחרים שהושקעו.

על ידי עבודה בפחות שעות אנו סובלים ממערכות יחסים פחות משמעותיות עם לקוחותינו. אנו מקדישים פחות זמן לבניית אמון בכך שאנחנו מעמידים לרשותנו מעקב, חירום וניהול שוטף של מקרים מאושפזים. אם אין לנו ביטחון של לקוחותינו, הם נוטים פחות להרגיש בנוח להסכים לטיפול מתוחכם יותר (יקר). זה מקטין את הערך שלנו לתרגול ואז אנחנו פחות זכאים להעלאות ובונוסים.

יתר על כן, רוב הלקוחות מעדיפים לראות את אותו וטרינר בכל פעם, אם אפשר. הם לא אוהבים שאומרים להם שהיא לא שם ביום שהם באמת צריכים לראות אותה שוב בגלל בעיה חוזרת של חיית המחמד. אם זה קורה לעיתים קרובות מספיק לקוחות יבקשו וטרינר אחר. בסופו של דבר זה הופך את הווטרינר במשרה חלקית למעמד פחות חשוב בתרגול.

3-אנו מקבלים משכורות נמוכות ממה שמגיע לנו: זו קללת הנשים בכל כך הרבה מקצועות. הזמן שלנו מוערך פחות בגלל שתי הסוגיות שלעיל. ומכיוון שכל כך הרבה מהבוסים שלנו הם וטרינרים משומרים ישנים, הם מצפים מכל מקורבות לברוח ולהביא ילדים לעולם, תוך נטישת אותם באמצע הזרם לטובת הנקה ורכב.

הם עשויים אף להוזיל את משכורתנו על סמך מידת האטרקטיביות שלנו, מכיוון שהאטרקטיביים ביותר בקרבנו נתפסים כבעלי סיכוי גבוה יותר לחדור לחיי נסיעות ופנאי עם בעלינו העשירים. אחרי הכל, נשים נשואות סומכות על הגברים שלהן כמפרנסות ראשוניות, נכון?

אך כל זה לא מסביר מדוע אנו, כבעלי פרקטיקה, הופכים יחסית פחות לעמיתיהם הגברים. אולי זה בגלל שאנחנו משלמים יותר לצוותים שלנו. או שמא באופן טבעי אנו פחות מתמצאים בעסקים? אולי אנו מעסיקים מנהלי תרגול במקום לעשות זאת בעצמנו, ובכך מפיצים את עושרנו דק. אולי אנחנו פחות שאפתניים ותוקפניים בחיפושינו אחר הדולר הכל יכול, ומאפשרים לבחור באורח החיים במקום זאת, לנהל את אופן ניהולנו.

ישנן עוד כמה סיבות שהייתי רוצה להציע מדוע גברים מצווים בשכר התחלה גבוה יותר ותורמים ערך נתפס יותר לתרגול:

בעלי תרגול 1 הם בעיקר גברים וגברים אוהבים להעסיק גברים מהסיבות המפורטות לעיל, כמו גם לתחושה כללית של קרבה וחברות.

2-פחות גברים שנכנסים לכוח העבודה הווטרינרי פירושם שיש פחות מהם להסתובב: חוקי ההיצע והביקוש חלים כאן, כמו נפט ויהלומים או נייר טואלט, לצורך העניין.

3- רבים לקוחות פשוט רגילים לגרסת ד"ר דוליטל לווטרינר: אדם ממושקף ומאפיר בעל עליזות כלפי יריב סנטה קלאוס`. הם נוטים להעדיף את הבחור הזה על פני המגוון הכחול-עקבי. אם ראית את הקעקוע על אחת מחברותיי לכיתה, גם אתה מעדיף את ד"ר דוליטל.

אני בטוח שתמציא עוד כמה סיבות בשבילי ואני מחכה להן בנשימה עצורה.