תוכן עניינים:
- לבעלי פלאפי אומרים שאני לא ממליץ על ההליך. על בעליה להסביר מדוע הם רוצים את ההליך. "מכיוון שהחתולים שלי תמיד הוצאו לפשע" אינה תשובה מקובלת. התשובה היחידה המקובלת היא שאם לא כן הם לא יוכלו לשמור על פלאפי, מכיוון שהיא הרסנית, או בגלל שהיא פוגעת בילדים או בסבתם הקשישה, או כי הם מעדיפים למנוע הרס ופציעה בידיעה שהם יצטרכו למצוא לה אחרת הביתה אם זה קרה
- אני קורא בתוקף ללקוחות לשקול מחדש את הנוהל אם פלופי הוא בן יותר משנה. ככל שהחתול מבוגר (וכבד יותר) כך עולה הסיכוי לסיבוכים חמורים כמו כאבי פנטום וזיהומים כואבים. יש לומר לבעלים כי סיבוכים אלו קיימים וכי שיעורם עולה באופן אקספוננציאלי עם הגיל והמשקל
- על הבעלים להבין באמת את מהות ההליך: מר X, כאשר אנו מסירים את ציפורניו של פלופי, אנו קוטעים את בהונותיה במפרק הראשון. זה יהיה כואב עבור פלאפי
- יש ליידע את הבעלים לגבי חלופות: האם שקלת למצוא לה בית אחר, כיסויי טפרים כמו רגליים רכות, או לנסות מגוון רחב של עמודי גירוד?
- אין לתת לבעלים אלטרנטיבות בכל הנוגע להקלה בכאבים מספקים וטיפול מעקב: אם Fluffy הוא מעל גיל שנה או סובל מעודף משקל, היא תצטרך להישאר מספר ימים בבית החולים כדי להבטיח הקלה מספקת בכאב בסביבה מבוקרת. אני משתמש בחסימות עצבים, מדבקות אופיאטיות, זריקות אופיאטים ותרופות נוגדות דלקת באופן שגרתי. שום הליך של פסק דין אינו עובר על פרוטוקול כאב (שיכול להוסיף עד 250 דולר לשטר). מסיבה זו הליך פסק דין ישן יותר של קיטי יכול לעלות עד 600 דולר
- על הבעלים להיות מחויבים לטיפול מעקב הולם, כולל מנוחה קפדנית בכלובים למבוגרים או הגבלה מוחלטת של קפיצות וטיפוס לגורים
- יש לבצע בקפידה את ההליך הכירורגי: אינני משתמש בלייזר, כפי שהומלץ בשנים עברו (פקודת הלייזר הושלכה בעיקר על ידי המקצוע). בסופו של דבר גישה זו נחשבה לטראומטית יותר מכפי שהתחייבה בתחילה (במיוחד בידי מתרגלים שעדיין לומדים להשתמש במכשיר). בהתאם להמלצות הניתוחים הווטרינרים המובילות, אני משתמש באיזמל חד מאוד ובדבק כירורגי איכותי וגמיש בחלקו החיצוני של החתך
- ולסיום: פלאפי חייב להישאר חתול מקורה, ללא יוצא מן הכלל
2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08
הצוהר, הליך כירורגי בו נקטעות העצמות הראשונות בהונותיו הקדמיות של החתול, הוא אולי ההליך השגרתי השנוי ביותר במחלוקת ברפואה הוטרינרית. בטח, לרוב ההליכים הקוסמטיים יש אויביהם, אך נראה ששום דבר לא צורח "אכזריות!" כמו קטיעות אצבע מרובות.
אני מתחיל לטפל בגישתי לחוק רק על ידי בקשה מיוחדת ולא בלי אימה משמעותית. כמו רבים במקצועי, במיוחד בדור שלי ומטה, נאבקתי במוסר ההליך. במקרה שלי, לקח הרבה שנים להרגיש בנוח לבצע אותם - לא רק כתוצאה מהקושי המתעתע שלהם, אלא בגלל שזה נראה קשה להצדיק אותם.
אם יש לנו אחריות מוסרית לשמר את רווחתו של בעל חיים, האם אין זו אנתמה לאמונה זו שאנו גורמים כאב לנוחיותנו האנוכית שלנו ושל רהיטינו (!). אני עדיין נאבק, אך בשלב זה של הקריירה שלי אני מרגיש שהשגתי משהו של איזון אישי ומוסרי בנושא.
מה שבטוח, ההליך כואב. למרות שיש שם הרבה יותר דברים שנמצאים תחת "אכזריות ויוצאת דופן" בעולם החיות. לדוגמא, הייתי טוען כנגד גידולי אוזניים, עגינה לזנב וכמה הסרת טלקל לפני הפירוק - כל עוד הרציונל מאחורי הצורך בהליך הוא תקין וכל עוד ההליך מתבצע באופן אנושי.
עם זאת, תנאים אלה אינם מושגים כל כך בקלות. אלה הסטנדרטים האישיים שלי לאופן הטיפול בפקודות (כל וטרינר שונה) ולראות היכן אתה מוצא תקלה בגישתי. אם כן, אני מברך בחום על הערותיך.
לבעלי פלאפי אומרים שאני לא ממליץ על ההליך. על בעליה להסביר מדוע הם רוצים את ההליך. "מכיוון שהחתולים שלי תמיד הוצאו לפשע" אינה תשובה מקובלת. התשובה היחידה המקובלת היא שאם לא כן הם לא יוכלו לשמור על פלאפי, מכיוון שהיא הרסנית, או בגלל שהיא פוגעת בילדים או בסבתם הקשישה, או כי הם מעדיפים למנוע הרס ופציעה בידיעה שהם יצטרכו למצוא לה אחרת הביתה אם זה קרה
אני קורא בתוקף ללקוחות לשקול מחדש את הנוהל אם פלופי הוא בן יותר משנה. ככל שהחתול מבוגר (וכבד יותר) כך עולה הסיכוי לסיבוכים חמורים כמו כאבי פנטום וזיהומים כואבים. יש לומר לבעלים כי סיבוכים אלו קיימים וכי שיעורם עולה באופן אקספוננציאלי עם הגיל והמשקל
על הבעלים להבין באמת את מהות ההליך: מר X, כאשר אנו מסירים את ציפורניו של פלופי, אנו קוטעים את בהונותיה במפרק הראשון. זה יהיה כואב עבור פלאפי
יש ליידע את הבעלים לגבי חלופות: האם שקלת למצוא לה בית אחר, כיסויי טפרים כמו רגליים רכות, או לנסות מגוון רחב של עמודי גירוד?
אין לתת לבעלים אלטרנטיבות בכל הנוגע להקלה בכאבים מספקים וטיפול מעקב: אם Fluffy הוא מעל גיל שנה או סובל מעודף משקל, היא תצטרך להישאר מספר ימים בבית החולים כדי להבטיח הקלה מספקת בכאב בסביבה מבוקרת. אני משתמש בחסימות עצבים, מדבקות אופיאטיות, זריקות אופיאטים ותרופות נוגדות דלקת באופן שגרתי. שום הליך של פסק דין אינו עובר על פרוטוקול כאב (שיכול להוסיף עד 250 דולר לשטר). מסיבה זו הליך פסק דין ישן יותר של קיטי יכול לעלות עד 600 דולר
על הבעלים להיות מחויבים לטיפול מעקב הולם, כולל מנוחה קפדנית בכלובים למבוגרים או הגבלה מוחלטת של קפיצות וטיפוס לגורים
יש לבצע בקפידה את ההליך הכירורגי: אינני משתמש בלייזר, כפי שהומלץ בשנים עברו (פקודת הלייזר הושלכה בעיקר על ידי המקצוע). בסופו של דבר גישה זו נחשבה לטראומטית יותר מכפי שהתחייבה בתחילה (במיוחד בידי מתרגלים שעדיין לומדים להשתמש במכשיר). בהתאם להמלצות הניתוחים הווטרינרים המובילות, אני משתמש באיזמל חד מאוד ובדבק כירורגי איכותי וגמיש בחלקו החיצוני של החתך
ולסיום: פלאפי חייב להישאר חתול מקורה, ללא יוצא מן הכלל
אני אכן מבין כשאנשים אומרים לי שהם מאמינים שחוקים הם ברברים. אבל אם הפלת פלאפי תאפשר לה לשמור על ביתה ולתת לה חמש עשרה שנים בסביבה אוהבת, אני אעשה את זה כל עוד אני משוכנע שאני יכול לעשות את זה בכאב מינימלי ורק אם אני מאמין שההורה שלה הוא לקוח אחראי, מושכל ותואם היטב. למען הפרוטוקול, התנאי השני מתקיים לעתים רחוקות יותר.
מוּמלָץ:
נקודת מבט של וטרינר על מאכלים ללא דגנים ומזונות לחתולים ללא דגנים
האם אוכלים לכלבים ללא דגנים ומזונות לחתולים נטולי דגנים באמת שווים את כל ההייפ? גלה אם חיית המחמד שלך יכולה ליהנות מתזונה מסוג זה
הפרות מס וחיות מחמד: נקודת המבט של וטרינר אחד
למרות שבעלים לא יכולים לתבוע את חיות המחמד שלהם כתלויים, הם עדיין יכולים לקבל ניכויי מס הקשורים לחיות מחמד. להלן מספר דרכים הקשורות לחיות מחמד להפחית את חשבון המס שלך
ביטוח חיות מחמד: נקודת מבט של וטרינר
במשך שנים הייתה רק חברת ביטוח חיות מחמד אחת שהציעה פוליסות לבעלי חיות מחמד בארצות הברית. היה לי רק מושג מעורפל כיצד עובד ביטוח חיות מחמד. לכן כאשר לקוחות שאלו אותי או איש צוותי לגבי ביטוח חיות מחמד, זה היה נוח פשוט לתת להם את אחת העלונים שהחברה של
מחלת כליות חתולה: נקודת מבט של וטרינר
אחד הכובעים הווטרינריים שאני חובש הוא כספק המתת חסד בבית. זה אולי נשמע קצת חולני, אבל עזרה לחיות מחמד לעבור בשלום בבית, מוקפת יקיריהם, היא למעשה משתלמת (מצחיק שאני עדיין מרגיש צורך להצדיק את הבחירה הזו בעבודה). בכל מקרה, עבר לי שבוע בולט. ראיתי מספר גבוה במיוחד של חתולים, וכל אחד מהם היה באי ספיקת כליות. סטטיסטית, זה כנראה לא מפתיע מדי. מחלת כליות היא בכל זאת הרוצחת מספ
שפעת החזירים' מנקודת מבטו של הווטרינר (כעת, האם כולנו יכולים להפסיק להאשים את החזירים?)
בואו וכולנו נקרא לזה "H1N1", בסדר? או "שפעת מקסיקנית". כי ההתייחסות לנגיף שפעת האדם-עוף-חזיר המשולש הזה על ידי האטימולוגיה החזירית שלו עושה לכולם שירות גדול. לא, לא נשלחתי לכאן על ידי משווקי "הבשר הלבן האחר" לפטור את בעלי החיים שלהם או לשדל את כולכם לתמוך בענף