תוכן עניינים:

דלקת ריאות עקב תגובה חיסונית יתר אצל כלבים
דלקת ריאות עקב תגובה חיסונית יתר אצל כלבים

וִידֵאוֹ: דלקת ריאות עקב תגובה חיסונית יתר אצל כלבים

וִידֵאוֹ: דלקת ריאות עקב תגובה חיסונית יתר אצל כלבים
וִידֵאוֹ: אילוף כלבים | איך ללמד גור לדבר? | אילוף גורים | כלב מדבר ? ! - טל שלוש מאלף מומחה 2024, דֵצֶמבֶּר
Anonim

דלקת ריאות אאוזינופילית אצל כלבים

המונח דלקת ריאות מתייחס לדלקת הריאות. הריאות יכולות להיות מודלקות כתוצאה ממצבים רבים. אחד מהם הוא אנטיגנים - חומרים זרים המייצרים תגובה חיסונית בגוף, מה שמוביל להצטברות חריגה של סוג של תאי דם לבנים הנקראים אאוזינופיל. הם גם הופכים פעילים יותר בתגובה לטפילים בגוף. באופן אידיאלי, אאוזינופילים עוזרים לגוף להילחם נגד האנטיגנים או הטפילים שהגוף מנסה לחסל או לנטרל. אנטיגן עלול לחדור לגוף באמצעות שאיפה, בליעה או מסלולים ידועים אחרים למערכת (למשל, פצעי נשיכה, פציעות).

בדלקת ריאות אאוזינופילית, מספר מוגבר של אאוזינופילים ונוזל מצטבר ברקמת הריאה, כמו גם בערוצי דרכי הנשימה השונים ובשקיות זעירות בתוך רקמת הריאה בהן מחליפים חמצן ופחמן דו חמצני, וכתוצאה מכך נפיחות ברקמות הריאה, דלקת, וירידה בכושר הנשימה.

תסמינים וסוגים

תסמינים הקשורים למחלה זו משתנים ביותר אצל בעלי חיים שונים בהתאם לחומרת המחלה. התסמינים השכיחים ביותר כוללים:

  • שיעול שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי
  • נשימה קשה
  • הפעילו אי סבילות
  • חום
  • חוסר תיאבון
  • תַרְדֵמָה
  • ירידה במשקל
  • מוגלה צהובה או ירוקה בהפרשות האף

גורם ל

סוג זה של דלקת ריאות נפוץ יותר בסביבות מאובקות או עובשות, או באזורים עם זיהום אוויר גבוה. גורמים תחתונים אחרים כוללים:

  • אלרגיה לפולנים
  • חרקים
  • טפילים (תולעת לב)
  • הַדבָּקָה

אִבחוּן

יהיה עליך לתת לווטרינר שלך היסטוריה יסודית של בריאות הכלב שלך, כולל היסטוריית רקע של הסימפטומים וכאשר התבררו. לאחר ביצוע היסטוריה מפורטת, הווטרינר יערוך בדיקה גופנית מלאה על כלבך. בדיקות מעבדה יכללו ספירת דם מלאה (CBC), פרופיל ביוכימיה ובדיקת שתן. בדיקות צואה מבוצעות גם כדי לקבוע אם קיים זיהום טפילי. בדיקת ספירת הדם השלמה תגלה דלקת עם מספר מוגבר של כדוריות דם לבנות, כולל נויטרופילים, אאוזינופילים, בזופילים ומונוציטים (כולם סוגים של כדוריות דם לבנות). בדיקות מתקדמות יותר יכללו מדידת גזי הדם להערכת יכולת התפקוד של מערכת הנשימה.

הווטרינר שלך ייקח גם את דגימות הנוזלים מהריאות, אשר יכולות לספק אבחנה סופית על ידי גילוי נוכחות של דלקת יחד עם מספר גדול של אאוזינופילים. בדיקת מחלת תולעת לב חשובה גם היא מכיוון שמחלה שכיחה זו עלולה להוביל לדלקת ריאות אאוזינופילית.

הדמיה אבחנתית של הריאות יכולה להועיל במיוחד בקביעת מידת וחומרת הדלקת כך שניתן יהיה ליצור פרוגנוזה. צילומי רנטגן של החזה יראו שינויים אופייניים בריאות הקשורים למחלה זו, כולל נוזלים שנאספו ברקמת הריאה.

אם הרופא שלך חושד באלרגן, בדיקות עור עשויות להיעשות כדי לקבוע את האלרגן, אך לרוב אין ערך רב וניתן להזמין אותו רק אם כל השאר נכשל.

יַחַס

במקרה של מחלה קשה, הכלב שלך יצטרך לאשפז כדי לייצב את המערכת שלו. נוזלים תוך ורידיים יינתנו כדי לפצות על רמות נוזלי הגוף שאבדו - כדי להפוך או למנוע התייבשות, שעלולה להפוך במהירות לסכנת חיים. במקרה של אי נוחות חמורה בנשימה, יינתן חמצן כדי להקל על הכלב מהתמודדות. לאחר מכן ניתן לתת תרופות לפתיחת דרכי הנשימה הצרות על מנת להקל על הנשימה הרגילה.

תרופות, כגון סטרואידים, משמשות בדרך כלל להפחתת תסמיני דלקת. במקרים חמורים, טיפול ארוך טווח עשוי להידרש במשך מספר חודשים. אצל כלבים עם תגובות חיסוניות יתר עלולה להידרש לתרופות מדכאות חיסון.

במקרים של מחלת תולעת לב משתמשים בתרופות ספציפיות לטיפול ולמיגור תולעי הלב מהגוף. טיפול בתולעי לב יכול להיות מסוכן מאוד עבור כלבים מסוימים, ולכן חיסול תולעי לב צריך להיעשות רק בהדרכת וטרינר.

במקרים של זיהומים פטרייתיים ניתן להשתמש בתרופות נגד פטריות לטיפול במחלה. במקרים מתקדמים יותר עם נזק קבוע או הצטלקות בריאות, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת החלק הפגוע של הריאה.

חיים וניהול

מומלץ מנוחה מוחלטת לכלבכם בזמן שהוא בטיפול. לצריכה קלורית טובה יש חשיבות עליונה להתאוששות הכלב שלך; הווטרינר שלך יכול להדריך אותך בנוגע לתזונה טובה להחלמה ולבריאות מערכת החיסון.

נשימה היא הבעיה הנפוצה ביותר בקרב בעלי חיים אלה, ויש להבטיח טיפול ביתי טוב בכדי למזער את הלחץ, עם מרחב שקט למנוחה שאינו בדרך של תנועת כף הרגל היומית ומרוחק מהכניסה הראשית. הווטרינר שלך יקבע בדיקת המשך עם צילומי רנטגן בחזה ובדיקות מעבדה כדי לפקח על התגובה הגופנית של הכלב שלך לתרופות.

התחזית למחלה זו תלויה בזיהוי הגורם העיקרי או האלרגן. עם זאת, אם לא ניתן לזהות את האלרגן, יתכן ויהיה צורך בטיפול פליאטיבי ארוך טווח בכדי לשלוט בתסמינים. במקרה של מחלה מתקדמת וכרונית, הפרוגנוזה הכללית לרוב אינה טובה במיוחד.

מוּמלָץ: