שימוש במלוקסיקם בחתולים - סמים המסוכנים לחתולים

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

עודכן לאחרונה ב- 25 בפברואר 2016

בינואר 2011 כתבתי על אזהרה חדשה שנוספה לתווית של meloxicam, תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית. זה לקרוא:

אזהרה: שימוש חוזר במלוקסיקם בחתולים נקשר לאי ספיקת כליות חריפה ולמוות. אין לתת מינונים נוספים של מלוקסיקם מזריק או אוראלי לחתולים

די נבהלתי כשהדיווחים על אי ספיקת כליות אצל חתולים שטופלו במלוקסיקם התחילו להיכנס. בתחילה זה נראה כמו הניסוי האוראלי של תרופה זו (נוזל בטעם דבש שקל להשפריץ לפיו של חתול או להוסיף אותו. למזון) עשוי להיות ברכה לטיפול בכאבים כרוניים אצל חתולים, כמו זה הנגרם על ידי דלקת מפרקים ניוונית. מחקרים הראו כי ל- 90 אחוז מהחתולים מעל גיל 12 יש עדויות רדיוגרפיות למחלה זו, אולם אין לנו דרך בטוחה, יעילה וחסכונית לטפל בכאב שלהם.

השתמשתי במלוקסיקם בכמה חולים ובאחד החתולים שלי במשך זמן מה ללא השפעות רעות, וזה עבד טוב מאוד. אך לאחר שהוספה התווית לתווית, הפסקתי להמליץ עליה בכל המקרים, למעט הקיצוניים ביותר, המתת חסד.

אולי הגבתי יתר על המידה. מחקר שפורסם באוקטובר האחרון מציע נקודת מבט שונה על השימוש במלוקסיקום אצל חתולים עם מחלת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) ומחלת כליות כרונית. תן לי לנסח מחדש את תקציר העיתון:

רשומות רפואיות (2005-2009) של פרקטיקה המיועדת לחתולים בלבד חיפשו חתולים עם מחלת מפרקים ניוונית (DJD) שטופלו באמצעות מלוקסיקאם.

חתולים אלה חולקו על פי אם קיימת מחלת כליות כרונית הניתנת לגילוי ('קבוצת כליות'), או לא ('קבוצה שאינה כליה'), ולגבי 'קבוצת הכליה', לפי קטגוריית ה- IRIS של החתול. ביוכימיה של סרום, בדיקת שתן (כולל משקל ספציפי בשתן [USG]), מסת הגוף וציון המצב נבדקו באופן קבוע. התקדמות ה- CKD ב'קבוצת הכליות 'ו'קבוצת הכליות' של החתולים הושוותה לשתי קבוצות של חתולי בקרה תואמי גיל ו- IRIS שלא קיבלו meloxicam (מאותה מרפאה, באותה פרק זמן).

שלושים ושמונה חתולים עם DJD שקיבלו טיפול ארוך טווח במלוקסיקם עמדו בקריטריונים להכללה. מתוכם 22 חתולים סבלו מ- CKD יציב בתחילת הטיפול (שלב 1, שמונה חתולים; שלב 2, 13 חתולים; שלב 3, חתול אחד). 16 החתולים הנותרים היו בתחילה בניתוחים כלייתיים תקינים ושתן מרוכז במידה מספקת.

לא היה הבדל בריכוז הרציף של קריאטינין בסרום או במדידות USG בין 'הקבוצה הלא-כליתית' שטופלה במלוקסיקם בהשוואה לחתולי בקרה שלא טופלו במלוקסיקם. הייתה פחות התקדמות של מחלת כליות ב'קבוצת הכליות 'שטופלה במלוקסיקאם בהשוואה לחתולים בהתאמה לגיל ול- IRIS עם CKD שלא קיבלו מלוקסיקם. תוצאות אלו מצביעות על כך שניתן להעביר בבטחה מינון תחזוקה לטווח ארוך של 0.02 מ"ג לק"ג של מלוקסיקם לחתולים מעל גיל 7 גם אם יש להם מחלת לב מוחית, בתנאי שמצבם הקליני הכללי יציב. טיפול ארוך טווח במלוקסיקם עשוי להאט את התקדמות מחלת הכליה אצל חתולים מסוימים הסובלים מ- CKD ו- DJD. מחקרים עתידיים נדרשים כדי לאשר ממצאים אלה.

מעניין. עליכם לתהות מה ההבדל בין מחקר אוסטרלי זה לבין מה שראינו כאן בארצות הברית. יכול להיות שחלק מהווטרינרים בארה"ב לא המליצו על מינון אולטרה נמוך זה של התרופה לחתולים או שבעליהם חשבו "אם קצת טוב, יותר יהיה טוב יותר?" אני לא יודע, אבל אני שוקל מחדש את השימוש במלוקסיקם בחתולים שלא הגיבו לטיפולים אחרים לשיכוך כאבים כל עוד בעליהם מודעים היטב ליתרונות ולסיכונים האפשריים.

ד ר ג'ניפר קואטס

תמונה באדיבות בוהרינגר אינגלהיים