כל מה שאי פעם רציתם לדעת על דם מן החי

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

כשלמדתי בבית ספר לווטרינרים אהבתי ללמוד על המטולוגיה, שהיא חקר הדם. נדהמתי ללמוד את כל הדברים שאתה יכול לספר על חיה חולה רק על ידי התבוננות בתאי הדם האדומים שלה מתחת למיקרוסקופ. הוקסמתי עוד יותר ללמוד שהיו הבדלים ניכרים בתאי הדם האדומים (הנקראים גם אריתרוציטים) בין המינים. אני רוצה לשתף אתכם בכמה מהדברים המגניבים האלה היום.

כשאני רואה תצלום איכותי באמת של כדוריות דם אדומות, אני תמיד נזכר בממתק של Life Saver. כדוריות דם אדומות עגולות בצורתן מכונות "דו קעור", כלומר הן דקות באמצע ושמנמנות מבחוץ. רזון זה באמצע נקרא "חיוורון מרכזי" והוא הבולט ביותר בתאי הדם הכלביים. למרות שאמרתי שתאי הדם האדומים הם בצורתם עגולה, זה לא נכון עבור לאמות ואלפקות - למינים האלה יש כדוריות דם אדומות אובליות. עובדה מעניינת נוספת לגבי תאי דם אדומים של יונקים היא שהם חסרים גרעין. לציפורים ולתאי דם אדומים זוחלים יש גרעין עגול כהה יחיד.

גודל כדוריות הדם האדומות ביחס לבעלי החיים שונה גם בין המינים. למרות שקוטר כדוריות הדם האדומות נמדד במיקרומטרים, כך שמדידות בפועל לא אומרות לי כמעט דבר, יחסית מעניין לציין כי מבין המינים המקומיים שלנו, לכלבים יש את כדוריות הדם האדומות הגדולות ביותר (7 מיקרומטר בקוטר), ואילו דם אדום של פרה. התאים הם בקוטר 5.5 מיקרומטר.

אנמיה, או הירידה בכדוריות הדם האדומות בגוף, היא מחלה שכיחה בה נתקלים ברפואה וטרינרית. הסיבה לכך היא שיש לה סיבות רבות, מהברור ביותר הוא אובדן דם גלוי מפציעה לגורמים הערמומיים יותר כמו טפיליות במעי או מחלת כליות כרונית. ברפואה של בעלי חיים גדולים, אני רואה לעתים קרובות אנמיה (ולעתים אנמיה קשה מאוד) בגלל טפילי מעיים, לרוב בגלל תולעת מגעילה שנקראת Haemonchus contortus, AKA, תולעת מוט הספר. הבחור הזה מסתובב בכבשים ובעזים, מתחפר על רירית הקיבה וממש מוצץ את דם החיה. אם לא יתפסו אותם מוקדם, לפעמים בעלי חיים ימותו מזיהומי מוט ספר. לפעמים אני נדרש לעשות עירוי דם.

אז איך עושים עירוי בחיה? באופן טבעי, הכללים שונים בהתאם למין.

כמו שלבני אדם יש סוגי דם שונים, כך גם לבעלי חיים. במינים מסוימים, כמו החתול, יש מעט מאוד סוגי דם (אצל חתולים ישנם שלושה: סוג A הוא הנפוץ ביותר; סוג B; וסוג AB, שהוא נדיר מאוד). למינים אחרים יש סוגי דם רבים, כמו הסוס, שיש לו שבעה סוגים שונים אך גם 32 אנטיגנים שונים, מה שיוצר מערכת מורכבת מאוד.

מסיבה זו, תמיד יש להתאים בין סוסים לפני שהם מקבלים עירוי דם. הסיכון לתת דם מסוג אחר או עם אנטיגן שונה גדל מאוד אצל סוס לעומת חתול, והליך מסוג זה מתבצע בבתי חולים וטרינרים מאובזרים היטב, לא בחווה.

לעומת זאת, לכבשים ולעזים יש שבע סוגי דם, אך חסר מספר האנטיגנים שיש לסוסים. במצבי חירום, כמו אנמיה קיצונית מזיהום במוט ספר, אני אעשה עירוי בחווה בכבשה או עז, ואחטוף את החבר הבריא מאותו המין ואנדב אותו כמתורם דם. כאן אני עובר החלטה על תועלת בסיכון: האם הסיכוי לתגובה שווה עירוי דם לחיה אנמית קשה? לעיתים קרובות, התשובה היא חיובית כשמדובר בגורמים קטנים.

כמובן, עירוי הדם הוא רק הצעד הראשון להחזרת העז או הכבשה. הרבה סיעוד מהבעלים נדרש גם כדי שהחיה תעשה קאמבק. הייתי אומר במקרים שלי, רוב הסיכויים הם 50/50.

בנימה זו, ברצוני להשאיר אתכם עם הומור מעט המטולוגי: כדוריות דם אדומות נכנסו לבר. המארחת שאלה אם היא רוצה מקום. נאמר שם, "לא, תודה, אני רק אסתובב."

נתראה שבוע הבא!

ד ר אנה אובראיין