הריאות וההשמנה של חיית המחמד שלך

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

ככל שהמודעות למגפת ההשמנה של חיות מחמד גוברת, יותר בעלי חיות מחמד מכירים את מצבי המחלה הקשורים למצב. הבעלים כיום מבינים מהר יותר את הסיכון המוגבר לסוכרת, דלקת פרקים וסרטן הנובע מעודף שומן. פחות ידועים ההשפעות של עודף שומן על תפקוד הריאות.

מחקר בבני אדם תיאר שינויים ריאתיים וירידה בתפקודי הריאות בקרב חולים שמנים. מחקר דומה אצל חיות מחמד החל רק לאחרונה. למרות שהמחקר לא הצליח להסביר את השינויים המדויקים המשפיעים על תפקוד הריאות אצל בעלי חיים, נראה שלירידה במשקל יש את אותה השפעה חיובית שנמצאה אצל חולים אנושיים.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Veterinary Internal Medicine פנימי מתעד שיפור זה.

הגורם לירידה בתפקוד הריאות עם השמנת יתר

יתכן שאתה מכיר או צפית באנשים הסובלים מעודף משקל מתנשפים או חווים קוצר נשימה לאחר משימות פשוטות כמו כיפוף או הליכה למרחק קצר. אנשים אלו לעיתים קרובות דופק מוגבר במהלך משימות אלה. רובם מייחסים קושי זה לעיקר השומן ולהשפעתו על הסרעפת בעת כיפוף או לעומס המוגבר בהליכה. החוקרים חושבים שהבעיה מורכבת יותר וכוללת שינויים בגמישות רקמות הריאה והחזה המגבילים את האוורור.

שיטה מוכחת להערכת תפקודי ריאות בחולים עם עודף משקל היא בדיקת הליכה של 6 דקות. זוהי שיטה לא מלחיצה לבדיקת חומרת הפרעות בתפקוד הריאות או שיפור בתפקוד עם ירידה במשקל.

מבחן ההליכה בן 6 הדקות

המבחן פשוט. חולים פשוט הולכים בקצב רצוני במשך 6 דקות. קצב הלב, קצב הנשימה ורמות החמצן בדם נדגמים לפני, במהלך ואחרי ההליכה. המרחק הכולל שהלך בתוך 6 דקות נרשם.

בדיקות חוזרות מאפשרות הערכה של ירידה בתפקוד הריאות או מוגברת על בסיס עלייה או ירידה במשקל. הבדיקה הוכחה כיעילה באותה מידה אצל כלבים. החוקרים במחקר הנ ל השתמשו במבחן ההליכה של 6 דקות על ביגלס.

המחקר על ביגלס שמנים

שתי קבוצות של ביגל נבדקו במחקר. קבוצה אחת בת תשעה הייתה כלבים, שהתנדבו על ידי בעליהם, והיו שמנים במשך תקופה משמעותית. רק שישה מתנדבים אלה סיימו את הניסוי.

בקבוצה השנייה שישה כלבי מעבדה במשקל תקין הוזנו באותה רמת השמנת יתר כמו הכלבים המתנדבים.

התכנון הניסיוני היה לחקור הבדלים בין השמנת יתר כרונית לבין השמנה חריפה (פתאומית) בתפקוד הריאות. שתי הקבוצות הועלו אז לתוכנית הרזיה מוגבלת בקלוריות. מבחן ההליכה בן 6 הדקות נערך מעת לעת עד שכל הכלבים השיגו את ציון ההתאמה לגוף היעד שלהם (BCS) של 5/9. BCS של 5/9 מייצג את משקל הגוף האידיאלי והאידיאלי של הכלב.

התוצאות תואמות את המחקר האנושי. ככל שהכלבים ירדו במשקל, דופק המנוחה וקצב הנשימה שלהם ירדו ומרחק 6 הדקות שלהם עלה. התנשמות במהלך ההליכה ובמהלך ההתאוששות מההליכה נצפו גם כן אך לא נמדדו. מרתק לא פחות הוא שהכלבים לא היו צריכים להגיע ליעד BCS שלהם לפני שתועד תוקף.

החוקרים שיערו כי לעלייה המהירה במשקל של כלבי המעבדה תהיה פחות השפעה על תפקוד הריאות. למעשה תפקוד לקוי היה שווה לשתי הקבוצות, דבר המצביע על כך שההשמנה משפיעה באופן מיידי על תפקוד הריאות והלב צריך לפצות על ירידת תפקוד הריאות על ידי הגדלת קצב הלב ומחזור הדם.

ממצא מעניין נוסף היה שלמתנדבים שמנים כרוניים לקח זמן כפול כדי להשיג את BCS האידיאלי שלהם. לחוקרים לא היו תשובות לממצא זה, אך אני חושד שזו תוצאה של הסתגלות ביולוגית המתרחשת עם השמנת יתר כדי לשמור על מצב זה מול הגבלת קלוריות.

ממצאי המחקר הזה לא מפתיעים אותי. התצפית הנפוצה ביותר על ידי בעלי חולי הרזיה שלי היא העלייה המיידית באנרגיה. הערות אלו נפוצות לאחר 2-3 שבועות של דיאטה בלבד.

ד ר קן טיודור