Fospice - אומנה לבעלי חיים גוססים
Fospice - אומנה לבעלי חיים גוססים

וִידֵאוֹ: Fospice - אומנה לבעלי חיים גוססים

וִידֵאוֹ: Fospice - אומנה לבעלי חיים גוססים
וִידֵאוֹ: "חבר כזה בחיים לא יעזוב אותך": ויקטוריה היא יועצת אימוצים בצער בעלי חיים | דוקותיים 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

לפני חצי שנה ישבה מגי מיי במקלט להרוגים גבוה בלוס אנג'לס והמתינה לתורה למות.

משפחתה השאירה אותה שם מבולבלת על נטישתה. גידול פלש לזנבה, גולמי מכך שלעסו אותו. היא הייתה מבוגרת יותר, היא הייתה חולה, והיא הייתה כלב שחור-שלוש שביתות.

עם מספר גורמים הפועלים נגדה, לא מאמצים פוטנציאליים ולא הצלות רצו להשקיע בה, עד שאנשי הלברדור והחברים עברו במקום והביטו בעיניה. הם ראו משהו שנגע ללבם, אז הם משכו אותה.

הזנב שלה נכרת כדי להסיר את הגידול הגרוע ביותר, אך הווטרינר הזהיר אותם שהם לא מסוגלים לכרות את כל זה. היא לא הייתה בטוחה כמה זמן היה למגי. אז החילוץ החליט לחפש בית הוספיס אומנה ("fospice"), המיקום האתגרי והעדין ביותר לאיתור.

הם ניגשו לחברתי קארן, שהתקשרה אלי ושאלה אותי מה אני חושב. לקארן יש ילדים צעירים הקרובים לשלי, והיה מודאג מובן מכך להכניס חיית מחמד לבית רק כדי לעזוב שוב בזמן לא מוגדר. שוחחנו על היתרונות והחסרונות, וכמשפחה הם קיבלו את ההחלטה האמיצה לתת למגי פרישה מקסימה.

תוך מספר ימים מגי התגלגלה. המעיל שלה התבהר, ראשה הרים, ועיניה התבהרו. קארן התלבטה בהכנת רשימת דלי כלבים עבור מגי, אך עד מהרה היא הבינה שרשימת הדליים של מגי כבר מתקיימת: היא רצתה מקום להרגיש בטוחה ואהובה, והיה לה את זה.

היא התקבלה בברכה על מיטות האדם וניצלה זאת. בנוסף לשני אחיה האנושיים, היה לה חבר בן ארבע רגליים, ראמון, שמיד לקח גם אותה. הם בילו אחר הצהריים בשוטט על קו הגדר וחיפשו אנשים לנבוח עליהם; אף אחד לא יודע אם מגי הזהירה אותם או פשוט מכריזה על שמחתה להיות בבית.

היא ידעה אמון, חיבה ואהבה. היא חיה ברגע, והרגעים היו טובים.

בשבוע שעבר קארן שמה לב שמגי ירדה במשקל. נשימתה נראתה מעט מהירה. טיול לווטרינר אישר את פחדיה הקשים ביותר: הסרטן התפשט, ועכשיו זה היה הריאות שלה. לא היו יכולים לעשות דבר.

ובכן, זה לא לגמרי נכון. יש כמה דברים שאתה יכול לעשות. תמיד יש. הם החלו בתרופות נגד כאבים, והמשפחה התגברה על מה שעתיד לבוא.

כשהגעתי לעזור להם להיפרד, נדהמתי מהדרך בה מגי הלכה בעקבות קארן מחדר לחדר והביטה בה באמון מוחלט. היא ידעה שהיא חולה, וחיפשה לקרן שתעשה מה שצריך לעשות. מיד לאחר השקיעה, כשילדיה ואנשיה לצידה, עשתה מגי את המעבר האחרון בשלווה, בשלווה, מוקפת באהבה שחמקה ממנה רק לפני שישה חודשים קצרים.

יש כאלה ששואלים מדוע אנשים ישקיעו בכלב שבכל מקרה ימות בקרוב. מדוע מותה השבוע לעומת מותה מוקדם יותר השנה עשה שינוי. למגי ולמשפחה שלמדה שלוקח רק יום להתאהב ויום לעשות שינוי, מעולם לא הייתה שאלה.

"Fospice" הוא דבר יפה, ואני מרגיש כל כך מכובד שיש לי את החברים היפים האלה בחיי.

תמונה
תמונה

ד ר ג'סיקה ווגלסנג

מוּמלָץ: