אמצעי מניעה שנקבעו לקופים בהונג קונג

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

הונג קונג - לקופי הבר לא נראה שאכפת להם שהונג קונג היא ג'ונגל קונקרטי - הם משגשגים כל כך טוב בשוליה עד שהממשלה הציגה אמצעי מניעה בכדי לרסן את תנופת האוכלוסייה.

חלוקות אוכל קלות של כמה משבע מיליון בני האדם בעיר סייעו להעלות את מספר המקוק ליותר מ -2,000 בשנים האחרונות - ועלייה בתלונות המטרד על קופים שאיבדו פחד טבעי מאנשים.

"אני חושב שיש לנו עדיין הרבה מקום לחיות בר. אבל האזור הכפרי והעיר צמודים זה לזה ולפעמים יש סכסוך", אמר צ'ונג-טונג שק ממחלקת השימור בממשלה.

דיווחים על קופים תוקפניים שרודפים אחר מטיילים אחר אוכל, אוחזים בשקיות ומושיטים יד לכיסים עלו בשנים האחרונות ככל שאוכלוסיית המקוק גדלה.

קופים משוטטים עם טעם נרכש למאכל אדם עדיין רצים מדי פעם ברובעי הקניות הצפופים של העיר.

באפריל אחד מצא את דרכו למרכז קאולון, ליד רצועת חנויות מצלמות, מלונות ובוטיקים של אופנה המכונה מקומית הזהב המייל.

"יש הרבה אוכל בתוך העיר בזבל. חלקם הולכים לאיבוד בעיר … מדי פעם", אמר שק ל- AFP.

איסור האכלה בן עשור עם איום של סכום מקסימלי של HKD 10,000 ($ 1, 287), כמעט לא פגע בכמויות המזון המוצעות ממיטיבי לכת ותיירים. אז הממשלה פנתה למניעת הריון.

בדיקות שדה מוקדמות בוצעו בשנת 2002, בתוכנית המניעה הראשונה בעולם המיועדת לאוכלוסיית מקוקים ברחבי העיר, תוך שימוש בשיטות הכוללות כריתת כלי דם על גברים וזריקות זמניות לנקבות.

כעת התוכנית מתמקדת בעיקור נקבות, הנעשה בערך פעמיים בחודש, ומביא את סך הקופים המסורסים לצמיתות או זמנית ליותר מ -1,500.

הבעיה הראשונה הייתה לתפוס את הקופים.

כל הקופים נמצאים בחצי האי קאולון, במיוחד סביב פארקים כפריים של קם שאן וסלע אריה, עם כמה קבוצות רחוקות בצד הצפון מערבי של השטח.

"קשה מאוד לאנשים לתפוס קוף. ניסינו הכל", אמרה סאלי קונג, דוברת מחלקת השימור.

נעשה שימוש ברובים נטו, מלכודות כלוב, פתיונות חיות, מלכודות ואקדחי חצים. אך ניתן היה להשתמש ברוב השיטות רק כמה פעמים לפני שבעלי החיים התחכמו בהם.

לא עבר זמן רב, קופים אף למדו להכיר אנשי צוות מחלקת שימור בודדים ואת כלי הרכב שלהם, ונמנעו מכולם יחד.

כעת כלובים גדולים ופיתיונות נותרים פתוחים במשך ימים כל פעם, ומסופקים על ידי מאכילים אנושיים המוכרים ומהימנים על ידי הקופים.

"ככה כשאנחנו לוכדים אותם לשם הם לא נבהלים. הם פשוט ממשיכים לאכול כפי שהיו שם פעמים רבות בעבר", אמר פאולו מרטלי, וטרינר ראשי בקרן שימור פארק אושן פארק, החוזה לשאת את הסטריליזציות.

"מה שאנחנו עושים זה להסיר את הצינורות. בין הרחם לשחלות יש צינורות קטנים שחתכנו בניתוח חור מנעול מדויק מאוד. אנחנו נכנסים, מסירים שתי חתיכות של צינור ויוצאים. זה לוקח כמה דקות," מרטלי. אמר.

"מועיל לשמור על השחלות בשלמותן בגלל התפקיד ההורמונלי החשוב מאוד שהם ממלאים", הסביר.

מומחים העובדים על הפרויקט טוענים כי תוכנית המניעה אינה עוסקת בסילוק המקוקים אלא היא אמצעי שימור המאפשר לחיות הבר להמשיך ולהתקיים בגבולות העיר.

התוכנית קיבלה גיבוי מקבוצות זכויות בעלי חיים עצמאיות.

"אמצעי מניעה טובים כל כך הרבה יותר מאשר הרעלות או שיטות קטלניות אחרות שגורמות לבעלי חיים כל כך הרבה סבל", אמרה אשלי פרונו, דוברת "אנשים לטיפול אתי בבעלי חיים באזור אסיה-פסיפיק". "זו דוגמה נהדרת נוספת לשיטות לא קטלניות המשמשות לשליטה על אוכלוסיות חיות בר."

ההערכה היא שהקופים שנראים היום בהונג קונג הם צאצאיהם של כמה מקקי רזוס ששוחררו בתחילת המאה שעברה כדי לאכול צמחים רעילים סביב מאגר שנבנה לאחרונה המספק מי שתייה לעיר.

מחלקת השימור אומרת כי צמחי הסטריכנוס רעילים לבני אדם, אך הם אוכלים מועדפים עבור מקוקים.

אין מספר יעד ספציפי לאוכלוסיית הקופים הפראיים בעיר, אמר שק ל- AFP, אך שיחות המטרד ירדו משיאה של 1, 400 בשנת 2006 לפחות מ -200 בשנתיים האחרונות.

"זה באמת תלוי במה שאנשים יכולים לסבול. לפעמים ראיית קוף היא הסיבה לאדם להתקשר. זה יירשם כתלונה מטרד גם אם הקוף לא עשה כלום", אמר קרתי מרטלי, מנהל הפרויקט בחברת קבוצת שימור אושן פארק.

"אני תמיד אומרת לאנשים: שים לב לנימוסי הקופים שלך. כשאתה מפחד אתה עושה דברים טיפשים ואנשים מאשימים את הקופים. אם אתה מתעלם מהקוף והולך משם הם גם משתעממים. הם לא מתכוונים לתקוף", אמרה..