חולדות רצון טוב עוזרות לחברים לברוח

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

וושינגטון - לחולדות מעבדה יש גם רגשות.

בהינתן בחירה בין ללעוס בפינוק שוקולד טעים או לעזור לעכברוש להימלט מאיפוק, מכרסמי המבחן העדיפו לעיתים קרובות לשחרר חבר נזקק, מה שמעיד כי אמפתייתם לזולת הייתה תגמול מספיק.

התצפית של מדעני המוח מאוניברסיטת שיקגו, שפורסמה ביום חמישי בכתב העת Science, מרמזת כי אפילו יצורים פרימיטיביים אלה מחויבים להפגין חסד מסוגם.

"זו הראיה הראשונה לסייע בהתנהגות שמופעלת על ידי אמפתיה אצל חולדות", אמר החוקר ז'אן דסטי, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת שיקגו.

"יש בספרות הרבה רעיונות המראים כי אמפתיה אינה ייחודית לבני אדם, והיא הוכחה היטב בקרב קופים, אך אצל מכרסמים היא לא הייתה ברורה במיוחד."

החוקרים התחילו לאכלס 30 חולדות יחד בזוגות, וכל צמד חולק את אותו הכלוב במשך שבועיים. ואז הם העבירו אותם לכלוב חדש שבו החולדה הוחזקה במכשיר ריסון, בעוד השנייה יכולה להסתובב חופשי.

החולדה החופשית יכלה לראות ולשמוע את חברו הלכוד (או אותה - שש מהחולדות היו נקבות) ונראה נסער יותר בזמן שהלכוד נמשך.

הדלת למתחם הלכידה לא הייתה קלה לפתיחה, אך רוב החולדות הבינו זאת בתוך שלושה עד שבעה ימים. ברגע שידעו איך, הם ניגשו ישר לדלת כדי לפתוח אותה בכל פעם שהכניסו אותם לכלוב.

כדי לבדוק את הקשר האמיתי של החולדות לבני הזוג שלהם, החוקרים גם ערכו את הניסוי עם צעצועים באיפוק כדי לראות אם החולדות ישחררו את החולדות הממולאות המזויפות כמו שעשו את חבריהם. הם לא.

"אנחנו לא מאמנים את החולדות האלה בשום צורה שהיא", אמרה הסופרת הראשונה ענבל בן עמי ברטל.

"החולדות האלה לומדות מכיוון שהן מונעות על ידי משהו פנימי. אנחנו לא מראים להן איך לפתוח את הדלת, הן לא זוכות לחשיפה קודמת בפתיחת הדלת, וקשה לפתוח את הדלת. אבל הן ממשיכות לנסות. ומנסה, וזה בסופו של דבר עובד."

גם כשחוקרים סידרו מחדש את הניסוי כך שהחולדה הלכודה תשוחרר למתחם אחר, הרחק מחברו הגיבור, החולדות עדיין פתחו את הדלת, דבר המצביע על כך שלא היה מונע על ידי חברות.

"לא הייתה שום סיבה אחרת לנקוט בפעולה זו, פרט לסיום מצוקת החולדות הלכודות", אמר ברטל. "בעולם מודל החולדות, ראיית אותה התנהגות חוזרת שוב ושוב פירושה בעצם שפעולה זו משתלמת לחולדה."

במבחן אחרון למדוד באמת את נחישות החולדות, הציגו בפניהם מדענים ערימה של שבבי שוקולד בכלוב. החולדות לא היו רעבות, ובניסויים קודמים הראו שהם אוהבים שוקולד מכיוון שהם יאכלו אותו במקום צ'או עכברוש נתנו את ההזדמנות.

ובכל זאת, חולדות חופשיות נטו לנהוג בטוב לב. גם אם הם לעסקו תחילה כמה צ'יפס, אז היו משחררים את חברם ומאפשרים לו לאכול את הצ'יפס שנותר.

"זה אמר לנו שבעצם העזרה לקגמתם זהה לשוקולד. הוא יכול לחזות את כל שוקולד השוקולד אם הוא רוצה, והוא לא רוצה. היינו המומים", אמרה המחברת המשותפת פגי מייסון, פרופסור לנוירוביולוגיה.

חולדות חלקו את הצ'יפס שלהן ב -52% מכלל הניסויים. בניסויי בקרה כאשר החולדות היו לבד ללא מי שיעזור וערמת שוקולד, הם אכלו כמעט את כל הצ'יפס.

החוקרים החליפו את תפקידי החולדות כך שאלה שהיו לכודים פעם היו מאוחר יותר אלה שהיו חופשיים - ועמדו מול בן לוויה שהיה מוגבל.

באותם מקרים, כל שש החולדות נקבו לפתיחת דלתות ו 17 מתוך 24 חולדות זכריות, "מה שעולה בקנה אחד עם ההצעות שהנקבות אמפתיות יותר מזכרים", נכתב במחקר.

מכיוון שרוב החולדות, אך לא כל אלה, הפכו לפתיחת דלתות לחבריהם, השלב הבא יכול היה לחפש "אחר המקור הביולוגי להבדלים התנהגותיים אלה", נכתב במחקר.

מייסון אמר כי המחקר מציע שיעור חשוב לבני אדם.

"כשאנחנו פועלים ללא אמפתיה אנחנו פועלים נגד הירושה הביולוגית שלנו," אמרה. "אם בני אדם היו מקשיבים ופועלים על פי הירושה הביולוגית שלהם לעתים קרובות יותר, יהיה לנו טוב יותר."