שלשול טפילי (ג'יארדיאזיס) בחמוסים

2024 מְחַבֵּר: Daisy Haig | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 03:08

ג'יארדיאזיס בחמוסים

זיהום במעי, ג'יארדיאזיס נגרם על ידי הטפיל הפרוטוזואני ג'יארדיה. זיהום יכול להתרחש ממגע ישיר או עקיף עם הציסטות הנגועות, שנשפכות בצואה של בעל חיים אחר. זה יכול לגרום לחמוס להתקשות לספוג חומרים מזינים מהמזון או להוביל לשלשול. בנוסף להשפעה על חמוסים, ג'יארדיאזיס נראה אצל כלבים, חתולים ובני אדם.

תסמינים וסוגים

הסימנים והתסמינים של ג'יארדיאזיס ישתנו. לחמוסים מסוימים לא יהיו סימנים חיצוניים (במיוחד אם הזיהום קל), אחרים יחלשו. אם לחמוס יש מחלה במקביל וכרונית אחרת, כמו הליקובקטר, החמוס עלול להיות רדום ולסבול משלשולים, אנורקסיה (חוסר נכונות לאכול) או הקאות. יתר על כן, בחלק מהחמוסים עשויים להיות שרפרפים שנראים גרגירים, מה שמעיד על כך שהם אינם סופגים כראוי את המזונות שהם אוכלים.

גורם ל

אחד הגורמים השכיחים ביותר לזיהום הטפיל הוא בליעת חומר צואה נגוע, שכן הציסטות נשפכות בצואת בעלי חיים. הסיבה השכיחה ביותר להעברה, לעומת זאת, היא למעשה הנישאת במים, מכיוון שהטפיל מעדיף את הסביבה הקרירה והלחה. כלבים וחתולים עשויים גם להדביק חמוסים על ידי שיתוף קערות מים עם חמוסים.

אִבחוּן

לאבחון ג'יארדיאזיס, וטרינר ירצה לשלול או לאבחן סיבות אחרות לתסמינים או ספיגה כמו לימפומה או מחלות מעי דלקתיות. בדיקות אבחון עשויות לכלול אבחון של ציסטות או הוצאת ציסטות מהמעי הגס או המעי. בדיקות צואה, בינתיים, עשויות לאשר את הימצאותם של אורגניזמים של ג'יארדיה.

יַחַס

הטיפול נעשה בדרך כלל על בסיס אשפוז אלא אם כן החמוס נעשה חולה וחלש. תרופות מרשם יחד עם רחצה משולבות כדי להפחית את הסבירות לזיהום חוזר ולהסרת הטפיל מגוף החמוס. לרוב נדרשות בדיקות צואה חוזרות על מנת לאשר שההדבקה הוסרה, מכיוון שזיהום מתמשך (כרוני) עלול להחליש את החיה.

חיים וניהול

חשוב להקפיד על סימני התייבשות, במיוחד אצל בעלי חיים צעירים יותר. מתן התרופות שנקבעו והחזרת החמוס לבדיקה חשובים גם בהחלמה מוצלחת.