תוכן עניינים:

דימום מתחת לעור של חמוסים
דימום מתחת לעור של חמוסים

וִידֵאוֹ: דימום מתחת לעור של חמוסים

וִידֵאוֹ: דימום מתחת לעור של חמוסים
וִידֵאוֹ: התעללו בנו עם שעווה אז קנינו את החיה הכי מוזרה וארוכה בארץ 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

חבלות בפטכיה באקמיוזה בחמוסים

פטכיה ואקימוזוזיס מתייחסים להפרעה של המוסטאזיס ראשוני, השלב הראשון בתהליך בו מונעים איבוד דם מכלי הדם בגוף. התוצאה היא דימום לא אופייני לעור או לריריות, הגורם לחבורות.

פטכיה ואקימוזוזיס נראים לרוב אצל חמוסים נקביים עם היפר אסטרוגניזם, מצב המאופיין ברמה מוגברת של הורמון אסטרוגן. בדרך כלל, הם נגרמים על ידי תרומבוציטופניה, מצב רפואי בו טסיות הדם האחראיות ליצירת קרישי דם, בין היתר, הופכות נמוכות מדי.

תסמינים וסוגים

שתי ההפרעות הללו ניכרות על ידי חבורות קשות בגוף שהן חמורות יותר ממה שניתן היה לצפות בכל רמה של טראומה. הסימפטומים כוללים נשירת שיער סימטרית (שמתחילה בדרך כלל בבסיס הזנב ומתקדמת לכיוון הראש), מחלת הכליה החמוסית (מצב הפוגע בבלוטת יותרת הכליה הממוקמת על ידי הכליות) וטחול טחול (הגדלת הטחול). היפר-אסטרוגניזם אצל נשים נחשב כגורם סיכון לפטכיה או דלקת מפרקים. הסימפטומים של יתר-אסטרוגניזם כוללים פות גדול ופריקה מוגלתית בנרתיק.

גורם ל

הגורם העיקרי לפטצ'יה ואכימיוזה הוא טרומבוציטופניה, המפחיתה את מספר הטסיות של החמוס. סיבות אחרות כוללות רמות נמוכות של ייצור טסיות דם, או שימוש מוגבר או הרס של טסיות הדם (המכונות קרישת דם קרישתית). גורמים נוספים לפטכיה ואכימיוזה זוהו בבעלי חיים אחרים אך טרם דווח עליהם בחמוסים; ובכל זאת, יש לשקול אותם. אלה כוללים הפרעות בתפקודי טסיות נרכשות כגון מחלת כבד ומחלה בתיווך חיסוני.

היפר אסטרוגניזם, או רמה מוגברת של הורמון אסטרוגן, נחשב לגורם סיכון בחמוסים נקביים. גורמי סיכון נוספים כוללים מתן אספירין לשעבר או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידים אחרות (NSAID).

אִבחוּן

מדידת זמן הדימום ברירית - בדיקת כמה זמן לוקח לדימום של ריריות להתפוגג - היא הליך אחד שיכול לשמש לאבחון פטכיה או אקכיוזוזיס. בדיקות אבחון אחרות עשויות לכלול בדיקת מוח עצם, אולטרסאונד בבטן לבדיקת טחול הטחול, ניתוח שתן ומחקרי קרישה לבדיקת יכולות קרישת הדם בגוף.

חובה שהמצב יאובחן כראוי ויטופל בהתאם; ללא טיפול, מצב כמו טרומבוציטופניה עלול להוביל למוות הנגרם על ידי שטפי דם במוח או באיברים חיוניים אחרים.

יַחַס

הטיפול המדויק ישתנה בהתאם לסיבת החבלות; עם זאת, יש להפחית את הפעילות כדי למנוע את הסיכון לטראומה. בינתיים, יש להפסיק את התרופות המשנות את תפקוד הטסיות (כגון אספירין או NSAIDs אחרות). כל מרשם רפואי נוסף ישתנה בהתאם לסיבת החבלות. יש להציע לחמוסים שלא מגלים עניין באכילה מאכלים חדשים המומלצים על ידי הווטרינר שלך, כגון שימורי מזון לחתולים או תוספי תזונה מסחריים.

חיים וניהול

הטיפול העתידי לאחר הטיפול הראשוני ישתנה בהתאם לסיבה הבסיסית לחבלות. לחולים עם טרומבוציטופניה, למשל, צריכה להיות ספירת טסיות יומית עד שהמצב ישתפר.

מְנִיעָה

בשל העובדה שקיימים מגוון רחב של גורמים העלולים להוביל להפרעות חבורות כמו פטכיה או אקכימוזה, אין להמליץ על שיטת מניעה מובהקת.

מוּמלָץ: