הקקופוניה באוקיינוס ייסורים ליונקי ים
הקקופוניה באוקיינוס ייסורים ליונקי ים

וִידֵאוֹ: הקקופוניה באוקיינוס ייסורים ליונקי ים

וִידֵאוֹ: הקקופוניה באוקיינוס ייסורים ליונקי ים
וִידֵאוֹ: #הקשיבו 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

BERGEN, נורבגיה - עם הטרף התמידי של מדחפי המשא, הדפיקה הקשה של חיפושי נפט וגז וההמולה התת-מימית של בדיקות צבאיות, רמות הרעש באוקיאנוס הפכו לבלתי נסבלות עבור חלק מיונקי הים.

בניגוד לדימוי של עולם רחוק ושקט מתחת לים, עוצמת הקול התת-מימי זינקה בממוצע 20 דציבלים במהלך 50 השנים האחרונות, עם השלכות הרסניות על חיות הבר.

"צליל הוא מה שעליהם מתקנים לערבבים (יונקים ימיים גדולים כמו לווייתנים ודולפינים). כך הם תופסים את סביבתם. מבחינתם השמיעה חשובה לנו כמו שהראייה היא עבורנו", הסביר מארק סימונדס, מנהל המדע הבינלאומי במשרד החברה לשימור לווייתנים ודולפינים (WDCS).

"אם יש יותר מדי רעש, הם כנראה לא יכולים לתקשר כל כך טוב", אמר ל- AFP בסוף החודש שעבר בשולי ועידה בינלאומית בנושא מינים נודדים בברגן, בחוף הדרום-מערבי של נורבגיה.

השפעה מזיקה של ה"ערפל "האקוסטי הזה היא שהוא פוגע ביכולתם של חורשים, שבתנאים טובים יכולים לתקשר לאורך עשרות קילומטרים, להתמצא, למצוא אוכל ולהתרבות.

תעבורה בסיסית של סירות קטנות הנוסעת במהירות איטית במים רדודים יכולה להספיק בכדי לקצץ את טווח ההגעה של צלילים מדולפין בקבוק מים, למשל, ב -26 אחוזים, ובמקרה של לווייתני טייס ב -58 אחוזים, על פי מחקר שנערך לאחרונה.

ניקולה אנטרופ, שעובד עם הארגונים הלא-ממשלתיים Ocean Care והמועצה להגנה על משאבי טבע, אמר כי האוקיינוס נמצא בתהליך של הפיכתם של יונקי ים למה שהם מועדוני לילה לבני אדם: "אתה יכול להתמודד עם זה זמן מה אבל אתה לא יכול לחיות שם."

"תאר לעצמך מצב שאתה לא יכול לתקשר עם המשפחה שלך, שבו אתה צריך לצרוח כל הזמן", אמר.

האוקיאנוסים עצומים, ובעלי חיים שמוטרדים מרמות הרעש העולות יכולים כמובן להמשיך הלאה, אך זה יכול להיות מאתגר למצוא ולהסתגל לבית גידול חדש לגמרי.

הבעיה חמורה במיוחד בקוטב הצפוני, כאשר, כשכובע הקרח הקוטבי נמס, בני האדם משאירים טביעת רגל גדולה יותר ויותר כשהם מחזיקים נתיבי ספנות חדשים ומחפשים נפט וגז.

"לנרוולים למשל יש בית גידול מוגדר בצורה מצומצמת", מסביר סימונדס. "הם מאוד מותאמים לסביבה הקרה ההיא. אם זה נעשה רועש מדי, לאן הם ילכו?"

אותה בעיה מתייחסת לבלוגה, או לוויתן הלבן, הרגיש לרעש, הנודדת לחופיה הצפוניים של קנדה.

יונקים אלה, המסוגלים לזהות ספינות שנמצאות במרחק של 30 ק מ משם, יתקשו לשמור על נתיב ההגירה שלהם דרך המיצרים הצרים המקיפים את באי באפין, מכיוון שהספנות באזור מסתכנות בהגדלה חדה כדי להתאים לפרויקט כרייה רחב היקף חדש.

"אנחנו פשוט לא יודעים איך מינים מסוימים יסתגלו או אפילו אם הם יסתגלו בכלל," אמר סימונדס.

בחלק מהמקרים המהומה המיוצרת על ידי האדם היא קטלנית.

למשל חשוד כי שימוש בסונאר נגד צוללות חשוד כגורם לחוף לווייתנים המוני: בשנת 2002, למשל, נספו בקנריות כ -15 לווייתנים מקוריים לאחר תרגיל נאט ו.

"מכיוון שאנחנו מדברים על עניינים צבאיים, אין מידע שקוף זמין ואנחנו יודעים מעט מאוד על היקף הבעיה האמיתי," אמר אנטרופ.

איומים אחרים כוללים חיפוש סייסמי לאיתור נפט וגז, הכרוך בשימוש בקאוני אוויר כדי לגרום לרעידות בקרקעית הים במטרה לאתר את העושר הפוטנציאלי החבוי למטה.

פרויקט אחד כזה שבוצע לפני כמה שנים מול חופי צפון מזרח ארצות הברית, השתיק ממש את לווייתני הסנפיר - מין בסכנת הכחדה - באזור שגודלו כאלסקה, וחסם את יכולתם לתקשר במשך כל הניתוח.

הסכנה יכולה להופיע גם מפרויקטים "ידידותיים יותר לסביבה", כמו בניית חוות רוח ענקיות המורכבות מטורבינות גדולות יותר ויותר.

טכניקה נפוצה מורכבת מחדירת קרקעית הים בפטיש הידראולי לשתילת חדרגל המעגן את טחנות הרוח של ימינו לקרקעית האוקיאנוס.

נהיגת ערימה כביכול יכולה לפלוט רמות רעש של עד 250 דציבלים, המהווה מינון קטלני עבור יונקים ימיים סמוכים, אם כי מומחים אומרים שקל להפחית את האיום על ידי יצירת וילון של בועות אוויר המקיפות את אתר המקדחה.

אך בנוסף לנהיגת כלונסאות, תנועת האוניות הקשורה לתחזוקה, הנחת כבלים והרחבת תשתיות הנמל מצטמצמת גם את בתי הגידול של יונקי הים.

"התמונה עגומה, אך כעת יש לנו את הידע והמתודולוגיה לתקן חלק מהבעיות", אמר מישל אנדרה, חוקר צרפתי במעבדה לביו-אקוסטיקה יישומית באוניברסיטת ברצלונה, שמתאם פרויקט למיפוי רמות הקול בקרקעית הים.

"למשל די קל להפחית את הצלילים שמשמיעות סירות", אמר ל- AFP והוסיף: "רק תסתכל על הצבא, הם כבר יודעים לעשות את זה."

לדברי אנדרה, אירופה הייתה חלוצה בתחום זה, והצביעה על מימון הנציבות האירופית של פתרונות חדשניים מכווני ספינות להפחתת רעש ותנודות, או SILENV.

הפרויקט, שמונה 14 מדינות שותפות, נועד ליצור "תווית ירוקה אקוסטית" לספינות.

האיחוד האירופי עובד גם על הנחיה להפחתת רמות הרעש במימיו, ומקווה לעודד אחרים לעקוב.

מוּמלָץ: